פגיעה בזמן עבודה של פועל בניין
על פי חוק ביטוח לאומי [נוסח משולב], התשנ"ה 1995, תאונה של שכיר תוגדר כתאונת עבודה, רק במידה והיא קרתה במהלך העבודה – במקרים בהם הוכח כי התאונה קשורה לעבודה, בדרך לעבודה, או בדרך חזרה מהעבודה.
מטבע הדברים, לעבודתו של פועל בניין נלווים סיכונים משמעותיים. החל ממבנה שעלול להתמוטט, נפילה מגובה רב, נשיאת משקל כבד באופן הגורם לנזק גופני וכדומה. לאור אופייה המסוכן של העבודה, קבע המחוקק כללים והנחיות לשמירה על הבטיחות בעבודה, ובין היתר במסגרת תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח 1988.
שמירה על כללי הבטיחות מונעת פגיעות בעבודה!
ככלל, על המעסיק מוטלת החובה לשמירה על בטיחותם של הפועלים העובדים תחתיו. חובה זו נחלקת לשני מישורים: חובת הזהירות הכללית, הנגזרת מאופי היחסים בין העובד והמעביד, וכן חובת הזהירות הקונקרטית, המורה כי על המעסיק לוודא כי סביבת העבודה תהא בטיחותית, וכי ננקטו כל אמצעי הזהירות הרלוונטיים.
ראו לעניין זה את פסק דין ע"א 655/80 מפעלי קירור בצפון נ' מרציאנו ואח', כמו גם פסק דין ע"א 663/88 שירזיאן נ' לבידי אשקלון בע"מ.
ראוי לציין, כי במידה ומדובר בעובד קבלן, המועסק באמצעות קבלן עובדים, יכול והאחריות תתחלק בין המעסיק הישיר - החברה הקבלנית, לבין המעסיק בפועל – מבצע הבנייה, כל אחד בהתאם לאחריותו היחסית, כאשר המבחן הקובע הוא על מי מוטלת האחריות לדאגה לסביבת עבודה בטוחה לעובד.
מגמת בתי המשפט בשנים האחרונות, היא להטיל כמה שיותר אחריות על המעסיק, בכל הנוגע לבטיחות בעבודה, כאשר רק במקרים קיצוניים, יפסוק בית המשפט כי יש להפחית את סכום הפיצויים בגין אשם תורם.
דוגמא למגמה זו ניתן למצוא בפסק דין ע"א 971/90 חרושת ברזל פתח תקוה נ' סמרי ואח' ובפסק דין ת.א. 21818/00 עיסא נ' שאול אסרף ובניו בע"מ.
קיראו בהרחבה: מי אחראי לפגיעת גוף באתר בנייה?
זכויות פועל בניין שנפגע בעבודה
פועל בניין הנפגע במסגרת עבודתו, רשאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי כי יכירו בו כנפגע תאונת עבודה. רצוי כי גם הפניה אל המוסד לביטוח לאומי תעשה באמצעות עורך דין המתמחה בנושא נזקי גוף תאונות עבודה.
תביעה שכזאת הינה במנותק ובנוסף לתביעה הנזיקית כנגד המעסיק, ובכל מקרה, אם יימצא זכאי, יקבל העובד תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי, ואולם, הפועל שנפגע אינו רשאי לכפל פיצויים, ובמידה ויזכה לפיצויים גם מהמעסיק, וגם מביטוח לאומי, יקוזזו התשלומים המגיעים מאת הביטוח הלאומי, מהסכומים בהם חב המעסיק.
>>> הפורום המשפטי בהנהלת עו"ד עופר סולר <<<
יצויין כי, בהקשר לזכאות לפיצויים בגין תאונת עבודה, אין הבדל מהותי בין פועל בניין שהוא שכיר, לבין פועל בניין עצמאי, למעט האמור להלן. אחריותו של המעביד תהא פחות במישור המושגי, ויותר במישור הקונקרטי, והיא לא תחול במידה ומדובר בתאונה שקרתה בדרך לעבודה או בדרך חזרה ממנה.
כמו כן, מרכיב האשם התורם עשוי להיות גבוה יותר מאחר ואין המדובר ביחסי עובד מעביד פרסה, אלא באחריות נזיקית הנובעת מאי שמירה על תנאי בטיחות נאותים בסביבת העבודה.
כך למשל בפסק דין ע"א 8210/06 ספדי נ' המועצה המקומית כפר אכסאל ואח', נקבע כי מודד עצמאי, זכאי לפיצויים מהמעסיקה, לאחר שנפל לבור בגובה 30 מ', ואולם במקרה זה, מצא לנכון בית המשפט לקבוע כי מרכיב האשם התורם מצד התובע מגיע לכדי 70% מגובה הפיצויים שנפסקו.
בכל מקרה של פגיעת פועל בניין במהלך עבודתו ולפני שנוקטים בצעדים כלשהם, יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי אישי אצל עורך דין מיומן ומנוסה בטיפול בנפגעי תאונות עבודה. משרד עורכי דין עופר סולר ושות' טיפל ומטפל לאורך השנים במאות תביעות משפטיות, שהוגשו בשמם של אנשים שנפגעו בעבודה.
אנו מציעים גם לך לפנות למשרדנו ולהתייעץ באופן אישי עם עורך דין, שיבחן את נסיבות פגיעתך והנזק שנגרם לך, והכל ללא תשלום וללא התחייבות מצידך.
לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253